רשלנות שנגרמה בעקבות ניתוח מהווה עילה ראויה לתביעה, כמובן כל עוד ניתן להוכיח את הקשר הישיר שבין ההתנהלות הפגומה של הצוות הרפואי לבין הנזק המשמעותי שנגרם, וכל עוד הרופא לא הקפיד על חובת הזהירות שנדרשת ממנו. עם זאת, לא תמיד כדאי לצאת למשפט, במיוחד במקרים בהם ערך הפיצוי משתווה לערך העלות, וזאת כי לצד העובדה שאין לשלם לעו"ד מהכיס הפרטי (אלא רק אחוז ידוע מראש מסך הזכייה), עדיין הצד שתובע צריך להוציא כמה אלפים על עדותו של רופא מומחה ועל מגוון הוצאות משפטיות. מכאן כאשר סך ההוצאה משתווה (או נמוך) מסך ההכנסה, הרי שאין טעם לצאת למשפט, במיוחד אם הסיבה כספית.
שיקולי הרתעה
מתי עוד משתלם לתבוע? יש אנשים שחשוב להם לעורר את המערכת, להשיג צדק ולהרתיע רופאים אחרים מפני שאננות, ועל כן גם אם הרווח שלהם אינו יהיה גדול, הם עדיין יהיו מוכנים לעבור את כל התהליך, ולו לטובת מטופלים אחרים, וזאת כי לצערנו מקרים של רשלנות בניתוח קורים לא מעט, כאשר אין זה כלל משנה אם מדובר בניתוח אורטופדי, ניתוח פלסטי, או ניתוח לב – כי כל ניתוח דורש מהגוף הרפואי רמה גבוהה של מיומנות ואחריות, וברגע שאותה רמה אינה חלק מהתהליך, עשוי להיגרם נזק משמעותי שמהותי למנוע, ולו לטובת מטופלים עתידיים.
מעבר להליך עצמו
לא רבים יודעים, אך רשלנות רפואית בניתוח אינה נוגעת רק לשלבים שמאפיינים את הניתוח עצמו, אלא גם לשלבים המקדימים ולשלבי ההחלמה. מכאן שעוד בטרם הניתוח עצמו יש לעבור על סך המאפיינים האישיים של המטופל, להסביר לו היטב במה דברים אמורים (כולל אזכור של חלופות לניתוח, בעיות, סיכונים, תופעות לוואי ותקופת החלמה) ואף חובה לעקוב מקרוב אחר תהליך השיקום. משמע כל מחדל באחד מהשלבים (לפני, תוך כדי ולאחר הניתוח) עשוי להוביל לרשלנות – עשוי להוביל את בית המשפט לבחון האם המנתח עמד בקריטריונים שמגדירים "רופא סביר". אי לכך הרבה פעמים משתלם לתבוע – בין אם הרופא אינו הציף מראש חלופות (ובעקבות הניתוח נגרם נזק), בין אם הניתוח עצמו הוביל לנזק משמעותי ובין אם לאחר הניתוח לא בוצע מעקב מקצועי, ועל כן מצבו של החולה הידרדר.
ילדים שעוברים ניתוח
לא פעם ילדים עוברים ניתוח ובעקבותיו סובלים מנזק משמעותי, אך עדיין ההורים בוחרים שלא להגיש תביעה, אם בשל חוסר מודעות ואם בשל חוסר מוכנות נפשית. בכול אופן כאשר זה המקרה טוב לדעת שהילד עצמו יכול לתבוע, וזאת כי ברגע שימלאו לילד 18 שנים, שבעת השנים שהחוק מאפשר לפעול בהן נספרות מחדש. מכאן שאם ניגשים אל עו"ד שפוסק שאכן כלכלי לצאת למשפט, הרי שללא ספק מומלץ להגיש תביעה ולהשיג צדק מאוחר לצד פיצוי משמעותי, פיצוי שיסייע להטיב את רמת החיים העתידיים.
חמשת התנאים להגשת תביעה:
- ייעוץ משפטי – אם נסכם את המקרים שבהם שווה לתבוע בגין רשלנות רפואית, נציין שהמקרה הראשון מתייחס לייעוץ משפטי, ייעוץ שמכריע שללא ספק קיים קשר ישיר בין הניתוח לבין הנזק.
- סכום פיצוי – כאשר סכום הפיצוי עומד להיות הרבה יותר גבוה מסך ההוצאה, שווה לתבוע.
- הרתעה – כאשר מבקשים להרתיע התנהלות עתידית, שווה לתבוע.
- מוכנות נפשית – כאשר מוכנים לעבור הליך ארוך שבין היתר כולל בדיקות של רופאים מומחים וכאשר ההליך עצמו אינו מסכן את בריאות הנפש שווה לתבוע.
- שיפור רמת החיים – אם מבקשים לדאוג לעתיד הכלכלי שנפגע בעקבות הניתוח, מוטב לתבוע.
*מספיק שיתקיימו ארבעה מהתנאים, על מנת שיהיה שווה לצאת למשפט, כאשר כל תהליך רצוי להתחיל עם ייעוץ משפטי בלתי מחייב. בהצלחה!
