מהן זכויות רפואיות ומה חשוב שנדע?

זכויות רפואיות מגיעות לכל מי שנפגע במקום העבודה במסגרת עבודתו, אך גם בדרך אליה וממנה, ולמי שעובד בסביבת עבודה מזיקה. הזכויות הללו מגיעות למי שסובל מאובדן כושר עבודה זמני או קבוע, לסובלים מבעיה נפשית או פיזית הפוגעת בכושר העבודה וההשתכרות, ועוד מצבים. כאשר מגיע הזמן לממש את הזכויות הרפואיות על הנפגע להוכיח את הפגיעה ואת חומרתה והגופים שאחראים על מתן הפיצויים וההטבות לא ממהרים להעניק אותן. 

רוב הזכויות הרפואיות מתקבלות דרך הביטוח הלאומי כמענקים, כפיצויים או כקצבאות, חלקן מתקבלות ממס הכנסה כפטורים מתשלומי מס או כהקלות משמעותיות בגובה המס, וחלקן מגיעות כקצבה תשלום אחר דרך ביטוח המנהלים או קרן הפנסיה. הזכויות יכולות להיות קצבה חודשית או שנתית, תעודות המקנות הנחות, פטור ממס, תו נכה לרכב ועוד. 

איך מכירים בזכויות רפואיות?

מכיוון שמדובר בתחום שמגלגל הטבות בסכומי עתק לנפגעים, מוסדות המדינה מעבירים את מבקשי הזכויות תהליך בירוקרטי ארוך ומסורבל. מצד אחד ניתן להבין את המאמץ לחשוף הונאות וניסיונות להוציא כסף מהמדינה בניסיון שווא להתעשרות, אך מצד שני נפגעים אמיתיים רבים מוצאים עצמם מול שוקת שבורה או שחולף זמן רב עד שהם מקבלים את הכספים שמגיעים להם כחוק. במקרים רבים יש לעבור ועדה רפואית. הוועדה הרפואית היא זו שקובעת את אחוזי הנכות, האם מדובר בפגיעה זמנית או קבועה, וכתוצאה מכך נקבע גובה הפיצוי או שאר הזכויות של התובע. אבנר הייזלר, מומחה לזכויות רפואיות מספר שמאוד חשוב להכיר את כל הזכויות הרפואיות להן אתם זכאים, ושרצוי לפנות לאיש מקצוע שיסייע לכם בנושא, על מנת שתוכלו להיערך לתביעה באופן המיטבי.

חשוב מאוד להגיע מוכן לוועדה הרפואית עם כל המסמכים, האישורים, והטפסים הדרושים. עליכם לקרוא את פרוטוקול הוועדה שעליו אתם נדרשים לחתום, ולתקן או להוסיף פרטים שלא צוינו כלל או צוינו באופן שגוי. אם אינכם מסכימים עם קביעת הוועדה הרפואית, עומדים לרשותכם 60 ימים להגשת ערעור. החלטת הוועדה לעררים הינה סופית.

מהן זכויות רפואיות ומה חשוב שנדע?

אילו זכויות רפואיות קיימות?

  • פיצוי למי שנפגע במקום עבודתו: בין אם במקום העבודה, בדרך אליה, או ממנה. הליך ההכרה כנפגע עבודה תלוי גם במועד הגשת התביעה ולכן אין להשתהות בהגשת התביעה והפנייה לוועדה הרפואית
  • קצבת נכות כללית: כל אזרח בין גיל 18 לגיל הפרישה הסובל מליקוי גופני, נפשי, או שכלי, המגביל אותו במחייתו ופעולותיו היומיות, ובכלל זה יכולתו להתפרנס כראוי.
  • קצבת תמיכה לצורך ניידות: ניתנת למי שסובלים מהגבלה מסוימת ברגליים ונאלצים להיעזר באביזרי עזר לצורך התניידות. קצבה זו ניתנת לכל אזרח כבר מגיל 3 ועד כל גיל טרם גיל הפרישה. במסגרת זו ניתן לקבל סיוע גם ברכישת רכב
  • פגיעות שלא במסגרת העבודה: כל אדם מעל גיל 18 ולפני גיל הפרישה, שבעקבות פציעה או פגיעה איבד את כושר עבודתו, גם אם לתקופה קצרה, זכאי לקבל פיצויים או גמלה. כאן קיים תנאי בסיס, ולפיו את התביעה יש להגיש בתוך שלושה ימים ממועד הפגיעה. במקרים שבהם לא ניתן לבצע את התביעה בטווח הזמן הזה בשל המצב הרפואי, תוארך התקופה לעד שלושה חודשים.
  • קצבת סיעוד: כוללת השגחה צמודה ועזרה בפעולות היומיום, באופן שוטף.

לבד מול הוועדה או עם סיוע?

סבך הבירוקרטיה הוליד צורך להיעזר בגופים שונים, ארגונים, חברות, ועורך דין המתמחים בזכויות רפואיות. ארגונים אלה מתמחים בהתנהלות מול הרשויות וצברו ניסיון בכל הנוגע לדרישות השונות מן התובעים. כך ניתן לקבל סיוע במילוי האישורים הדרושים ובבניית התיק הרפואי, במילוי הטפסים המתאימים ובהגשת התביעות, סיוע בהכנה לוועדה הרפואית ועוד. החברות השונות אינן מעניקות שירות או ייצוג משפטי. שירות כזה ניתן רק על ידי עורך דין המתמחה בתחום. 

אדם מקצועי יוכל להנחות את הנפגע בהתמודדות מול הביטוח הלאומי, מס ההכנסה, חברות הביטוח, וקרנות הפנסיה, ולסייע לקבל את הכספים והזכאויות המגיעים לתובע על פי חוק. רוב האזרחים אינם מכירים את כל חוקי הפיצויים ולכן מפספסים לא מעט כספים שמגיעים להם. 

השארת תגובה