שעון חורף: 3 חסרונות כלכליים לעסקים

בסוף אוקטובר (28.10.18) בשעה 2:00 לפנות בוקר, נזיז את השעון שעה אחורה, ובכך ניישם את חילופי השעונים בין העונות. אמנם יש לא מעט אנשים שישמחו לגלות שבאותו היום יתאפשר להם לישון שעת שינה נוספת, אך ישנם אנשים שכלל לא מרוצים מחילופי השעון, ביניהם בעלי עסקים ועובדיהם, וזאת בשל 3 חסרונות משמעותיים:

חסרונות של שעון חורף

1- שעות העבודה בסופי השבוע מתקצרות

בעקבות הזזת השעונים בין העונות, ניכר כי שעות העבודה בסוף השבוע מתקצרות, מה שנובע משינוי בשעות כניסת ויציאת שבת. הקניונים, מרכזי הקניות וחנויות המסחר נסגרים ביום שישי שעה אחת (או שעתיים) מוקדם יותר מאשר בימי שישי בשעון הקיץ. עבור העובדים שמשכורתם מחושבת באופן שעתי, מדובר בהפסד של לא מעט כסף ואילו גם בעלי העסקים נפגעים מהיעדר השעות הללו, משום שמדובר בשעות בהן יכלו לבצע עסקאות נוספות ולהעלות את הפדיון החודשי של העסק שלהם.

2 – פחות שעות אור במשך היום

ישנם עסקים ועובדים שעיקר עבודתם מתבצעת בשטח ובחללים פתוחים, משמע הם זקוקים לאור היום בכדי להתפרנס, כמו למשל גננים, פועלי בניין, רוכלים בשווקים ועוד. השמש שוקעת מוקדם יותר בחורף, מה שאומר שבכל יום עבודה, יש להם שעת אור אחת פחות – דבר שעלול לפגוע בתפוקת העבודה ולהפחית באופן משמעותי מהכנסות העסק, לרבות הכנסותיהם האישיות של העובדים.

3 – היעדר מוטיבציה בקרב העובדים

מי שעובד בעבודה משרדית, עבודה במשמרות או עבודה שעבורה הוא נאלץ להתעורר מוקדם בבוקר, וודאי פוקח עם עיניו עם בואה של הזריחה, אולם בחורף, השמש זורחת מאוחר יותר וזה מוביל לכך שאנשים רבים מתעוררים כשבחוץ עדיין חשוך. דבר זה עשוי להוות בעיה מאחר ויציאה לעבודה בחושך יכולה להשפיע באופן משמעותי על המוטיבציה של העובדים ולפגוע בתפוקת העבודה שלהם במהלך היום. תפוקה ירודה מובילה לירידה בהכנסות העסק.

ומה לגבי ביטול שעון החורף?

ישנן מדינות בעולם (באפריקה, דרום אמריקה ואסיה) שאינן משתמשות בשעון החורף כבר במשך כמה שנים. ייתכן ומדינות נוספות מצטרפות אליהם? ובכן, לאחרונה פורסם שמדינות בארה"ב ובאיחוד האירופאי מעוניינות לוותר על שעון החורף ולהישאר עם שעון הקיץ לכל אורך השנה. בכדי לעשות זאת נחוץ שיתר חברות האיחוד ישתפו פעולה עם המהלך, בכדי שאזורי הזמן ברחבי אירופה לא יהיו שונים באופן משמעותי, לרבות הפרשי שעות בין מדינות שכנות. היוזמה עלתה בחודש שעבר (ספטמבר 2018) ובמידה והפרלמנט האירופי יאשר אותה – ייתכן והיא תיכנס לתוקפה כבר בשנה הבאה. אגב, בין המדינות שאינן מזיזות את השעון בין העונות הן גרמניה ובריטניה. עוד ב-1916, בימי מלחמת העולם הראשונה, הבינו ששעות השמש חיוניות לעבודה ולעסקים מאחר ושעות העבודה ארוכות יותר וניתן להפיק תוצאות גבוהות באופן מהותי.

אבל מי היה הראשון להציע את היוזמה להפסקת הזזת השעון? היה זה ג'ורג' הדסון, בשנת 1885, שגם הוא הבין כי שעות היום מנוצלות באופן המיטבי לעבודה ולמחקר שטח (עסק בחקר חרקים).

 

בסוף החודש כולנו נזיז את השעון שעה אחת אחורה, ונישא בחסרונות הכלכליים שהזזת השעון מביאה עמה. אולי בעתיד, מדינות רבות, וביניהן ישראל, יוותרו על שעון החורף ויוכלו לנצל את שעות האור באופן המיטבי.

השארת תגובה